מה אוכלים בטוקיו

מה אוכלים בטוקיו

פברואר 2018

טסתי לטוקיו בפעם הרביעית בפברואר, לבד, לעשרה ימים, בלי תוכנית גרנדיוזית, עם מטרה אחת – לאכול (מה חדש, אתם שואלים?).

יש משהו בלהגיע לעיר רחוקה כל כך ושונה כל כך בפעם הרביעית. אני מרגישה שבביקורים הראשונים שלי הייתי עסוקה בעיקר בהתפעלות. אני זוכרת שכשהגעתי לטוקיו בפעם הראשונה במרץ 2013 הרגשתי כאילו נחתתי על הירח – הכל היה שונה, מסקרן, מוזר והזוי. האוכל היה שונה, הטעמים היו שונים, התרבות הייתה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי. ניסיתי לגלות כמה שיותר, לראות כמה שיותר, להספיק כמה שיותר ובמיוחד – לאכול כמה שיותר. במובן הזה אני מרגישה שהפעם הנוכחית הייתה מציאותית יותר, אם תרצו. לא הכל היה מדהים, לא הכל היה טעים. היו רגעים מתסכלים והיו רגעים טובים. ובכל זאת, טוקיו היא העיר שאני הכי אוהבת בעולם.

זו עיר שמלאה בהכל, כל הזמן. היא העיר הגדולה השקטה והרועשת ביותר שביקרתי בה. היא עצומה ולפעמים מרגישה כמו כפר קטן. היא מלאה בכאוס שנדמה לפעמים כמסודר במיוחד (נסו למצוא פעם את היציאה שאתם צריכים בתחנת שינג'וקו, נניח).

היא עיר שבה אפשר למצוא את עצמך באמצעה של חגיגה עצומה (National Faondation Day, כך מסתבר)

 

 

 

היא העיר עם האוכל הטעים ביותר שאכלתי (מלבד טאיפיי, שהיא קצת פחות מוערכת אבל לא פחות טובה). יש בה המון המון המון מסעדות, דוכני מזון, ברים וקונביני עד שלפעמים באמת קשה להפסיק לאכול. היא מתאימה לכל תקציב – אפשר לאכול ארוחות בתקציבים דמיוניים ואפשר לאכול אוכל נהדר במיוחד במחירים מצחיקים.

והיא בעיקר, (ותסלחו לי, כן?), עיר שאחרי ביקור אחד בה נכנסה לי כל כך עמוק ללב (ולקיבה) שגם אחרי ארבעה ביקורים שונים אני עדיין מדברת עליה כמו בחורה שמתאהבת בפעם הראשונה ויש לה לבבות קטנים קטנים כאלו בעיניים. ואם שואלים אותי איפה בא לי להיות עכשיו התשובה תהיה תמיד טוקיו.

הפעם אנסה לחלק את המקומות שאכלתי בהם לאו דווקא שסדר בו נאכלו אלא על פי קבוצות (ראמן וסושי, נניח).

ראמן

אלוהים יודע שיש לי אובססיה קשה לראמן. בביקור הקודם שלי, כאמור, זה נגמר בלפחות קערת ראמן אחת ביום (והיו גם ימים של שתיים ויותר) והפעם החלטתי לחזור למקומות מוכרים ואהובים, אבל לנסות גם מקומות שלא ביקרתי בהם.

Menya Musashi

נחתתי בטוקיו בצהריים ,אחרי המון המון שעות טיסה ואיזה עיכוב בפריז כל מה שרציתי באמת זה ראמן (ולישון יומיים, אבל זה סיפור אחר). מכיוון שהמקום בו התארחתי (עוד על המקום בהמשך) היה ממוקם במרחק רבע שעת נסיעה משינג'וקו החלטתי שזה סימן משמיים, הנחתי את המזוודה שלי ויצאתי לסניף המוכר של מניה מוסאשי. כשהגעתי וקיבלתי את הראמן שמחתי לגלות ששום דבר לא השתנה, ושהוא נשאר אחד הראמנים הטעימים שטעמתי – ציר עשיר, אטריות נגיסות ונתחי חזיר מושלמים.

西新宿7-2-6, K-1ビル1F, Shinjuku, 東京都〒160-0023, Japan

Menia Hanabi

עוד מקום שכבר ביקרתי בו בביקור הקודם שמציע Taiwanese Mazemen – שזה בערך ראמן ללא מרק ואחד הדברים הטעימים שתאכלו בחייכם. הפעם הגעתי כמעט רבע שעה לפני הפתיחה ולא חיכיתי בכלל בתור, שבשעות פופולאריות יותר יכול להיות ארוך למדי.

2-8-16 Okubo, Shinjuku-ku, Tokyo, 169-0072, Japan

 

Menya Sichisai

ללא ספק אחד המקומות המרתקים ביותר שיצא לי להגיע אליהם. במסעדת הראמן הזו מכינים את האטריות משלב שקילת החומרים עד לשלב הבישול מול הסועדים. גם לכאן הגעתי כרבע שעה לפני הפתיחה וכשנכנסתי גיליתי חלל בהיר וגדול יחסית, דבר די חריג ביחס לשאר מסעדות הראמן שביקרתי בהן. מיד לאחר שבחרתי את סוג הראמן (שויו) התחילו בהכנת האטריות – הטבח שקל את החומרים, הכין את הבצק ורידד אותו (ביד!), תוך כדי ששני מאווררים קטנים שומרים על שפיותו (אני מניחה). לאחר מכן משטח הבצק המרודד נחתך לאטריות, אשר נמעכו יחד עם קימוח נדיב על מנת לקבל טקסטורה גבשושית יותר. לא מדובר בראמן הטוב שיותר שיצא לי לאכול – הציר נחמד אך לא מרגש, האטריות מעולות וכל התוספות נחמדות אך אין ספק שמדובר במחזה מרתק ממש, ואחד ששווה להגיע רק בשבילו.

2 Chome-13-2 Hatchobori, Chūō, Tokyo 104-0032, Japan

Tsukemen Gonokami Seisakusho

אין לי מושג באיזו רשימה מצאתי את הראמן הזה אבל מדובר מבחינתי בתגלית הטעימה ביותר של הטיול. מסעדת הראמן הזו ממוקמת ממש ליד שינג'וקו גיואן, ברחוב צר שהכניסה אליו נראית כמו סמטה שמובילה לחניה מפוקפקת ואפלולית במיוחד. במקום מגישים ראמן או טסוקמן ראמן (אטריות ראמן לטבילה) בכמה צירים שונים, שהמיוחדים שבהם הם ציר שרימפס וציר עגבניות. אני ניסיתי רק את ציר השרימפס – פעם בגרסה נטולת התוספות ופעם בתוספת ביצה שלמה. בשני המקרים לקחתי טסוקמן ראמן – אטריות עבות ונגיסות במיוחד אשר מגיעות כשהן קרות בקערה נפרדת עם עלי כרוב מבושלים ואצת נורי. בקערית נפרדת מוגש ציר סמיך על בסיס שרימפס וחזיר ובתוכו חתיכות נמסות בפה של חזיר. טובלים את האטריות במרק ואוכלים (לא שוכחים גם לעשות רעש, זה חשוב). מנת האטריות מוצעת בשני גדלים – קטן ובינוני (באותו המחיר) וכשתגישו את הפתק ישאלו אתכם איזה גודל תרצו. מדובר באחת המנות שאכלתי בטיול הנוכחי, ובכלל, ואם אתם באיזור שינג'וקו (וברור שתהיו באיזור שינג'וקו) אני ממש ממליצה לכם לנסות את המקום הזה.

Japan, 〒151-0051 Tokyo, Shibuya, Sendagaya, 5 Chome−33−16, シャトレー新宿御苑第一

 

Afuri

אפורי הוא הראמן שאני אוכלת כשלא בא לי ראמן שמנוני וכבד, או שאכלתי כבר שמונה ארוחות באותו היום אבל עברתי ליד הסניף ולא יכולתי להתאפק (שתי האופציות קבילות). לאפורי יש מספר סניפים בטוקיו, והפעם נתקלתי בסניף הארג'וקו. גם הפעם לקחתי את ראמן השויו יוזו – ציר קליל ואפילו מעט מרענן, אטריות דקות ונגיסות, שתי חתיכות חזיר צלויות בגריל וביצה מושלמת. הראמן באפורי לא יקר מאוד, משביע ותמיד טעים. מומלץ אם אתם נמצאים בסביבת אחד הסניפים שלהם.

 Japan, 〒151-0051 Tokyo, Shibuya, Sendagaya, 3 Chome−63−1, グランデフォレスタ

Kikanbo

מלך מלכי המלכים של הראמן בטוקיו מבחינתי. קיקנבו היה ונשאר המקום האהוב עליי לאכול ראמן -למרות התורים הכבדים, למרות הנטייה שלי להזמין ראמן חריף ברמת כוויה בדרגה שלוש. בקיקנבו מכינים ראמן שמבוסס על ציר סמיך מאוד, אטריות נגיסות והחזיר הכי טעים שאכלתי בחיי. לאחר שמוסרים את הפתק מתבקשים לבחור את מידת החריפות – חריפות מהצ'ילי וחריפות מפלפל סצ'ואן. אם אתם אוהבים את עצמכם או לא מעוניינים לשרוף את את הלשון אני ממליצה לכם ללכת על דרגת חריפות סולידית. אם יש לכם רצון להזיע ולשתות המון מים – שיהיה לכם בהצלחה ותחזרו לספר איך היה. בביקור הנוכחי לקחתי ראמן בתוספת אקסטרה תירס גמדי מושחר (כי הוא קראנצ'י וכיפי) אבל אני ממליצה לכם לקחת את הראמן בתופסת אקסטרה חזיר – לא תתאכזבו.

2 Chome-10-10 Kajichō, Chiyoda-ku, Tōkyō-to 101-0044, Japan

Fuunji

אני מודה שבביקור הקודם שלי לא כל כך הבנתי את ההתלהבות מאחת ממסעדות הראמן המפורסמות והמצליחות ביותר בטוקיו. הציר היה לי מרוכז הרבה יותר מדי ולקחתי מנת אטריות גדולה הרבה יותר מדי שהיה לי די קשה לסיים (אבל זו הייתה לחלוטין טעות שלי מכיוון שאני נוטה לרצות לזלול המון). הפעם הגעתי אחרי שבלסתי די הרבה באותו היום ולקחתי את מנת האטריות הקטנה. דווקא הפעם היה לי הרבה יותר טעים, ובהחלט מדובר על מקום שמומלץ מאוד להגיע אליו (נסו להגיע בשעות "מתות" יותר על מנת להמנע מתורי הענק).

〒151-0053 Tokyo, 渋谷区Yoyogi, 2 Chome−14−3北斗第一ビル

Kazami

על הראמן בקאזמי שמעתי די הרבה. שמעתי שהוא לא דומה לשום דבר אחר, שמדובר על מקום שנראה יותר כמו מסעדת מישלן ממזללת ראמן ממוצעת. המיקום של קזאמי די מאתגר למציאה – הוא נמצא באמצעה של סמטה פצפונת ובלתי מובחנת. אחרי שמתברברים ומוצאים את המקום מתגלה חלל קטן, מבריק מנקיון ומעוצב במיוחד. אני לקחתי את ראמן sake-kasu noko soba – בתרגום חופשי "ראמן משקעי סאקה עשיר" – ראמן שבציר שלו יש משקע (Sake Kasu) שנוצר בתהליך ייצור הסאקה. זה ללא ספק הראמן השונה ביותר שטעמתי, הטעם שלו לא דומה לשום דבר אחר – הציר סמיך בצורה יוצאת דופן, ושאר התוספות מעניינות גם הן – פיסות טופו מטוגן, כרישה, חתיכות של חזיר (Chashu) וחתיכה של חזיר שבושלה בסו ויד. אני מודה שלא התחברתי לראמן הזה – משהו בטעם שלו היה לי מריר מדי, סמיך מדי ומורכב מדי. אם אתם באזור גינזה אני כן ממליצה לכם לנסות אותו ולו בגלל שאין ראמן שדומה לו.

Japan, 〒104-0061 Tokyo, 中央区銀座6丁目4−13 浅黄ビル

אודון, כופתאות ואורז

Tatsuya たつ屋

פנינה קטנה ממש בסמוך לתחנת שינג'וקו האימתנית והמקום שחזרתי אליו הכי הרבה פעמים בטיול. בTatsuya  מציעים דונבורי ואודון. מדובר על מקום פצפון שבו עובדים שני שפים מבוגרים וחייכנים מאוד שמכינים אוכל טעים מאוד וזול מאוד. אין לי דרך אחרת להגדיר את האוכל פה אלא כביתי ומנחם – קערת אורז רך ומושלם עם תוספת לבחירה (ואין מה להשוות את מה שמקבלים פה לרשתות דוגמת יושינויה). זה אוכל מאוד לא מתוחכם, אבל עשוי בצורה מושלמת. אני נהניתי נורא מהעוף והחזיר המטוגן אבל יש אופציות נוספות. המחירים זולים להחריד – 300-500 יין לארוחה משביעה וטעימה. הקהל מורכב מיפנים בלבד – שוטרים, תיכוניסטים שסיימו יום לימודים ועובדים בחליפות. מבלי לגלוש לתיאורים מופרכים – מדובר באמת במקום קטן וחמוד שנעים נורא להיכנס אליו ונעים עוד יותר לאכול בו, ואני ממליצה מאוד להגיע אליו.

35-2, 3chome, Shinjuku, Shinjuku-ku, Tokyo

Mentsu Dan

מסעדת אודון טעימה וזולה שאליה הגעתי בעקבות המלצה של גל. במקום מציעים מבחר קערות אודון – קר או חם, עם ציר או בלי, ומבחר תוספות מטוגנות (תיצפתתי על חתיכת בייקון עבה אבל לא היה לי אומץ). המחירים זולים מאוד והמנות משביעות מאוד. שימו לב שיש שעות מסוימות במהלך היום בהן אסור לעשן במסעדה, אך בשעות הערב מותר. אם אתם רגישים לעשן סיגריות (היי!) אני ממליצה להגיע בצהריים.

Japan, 〒160-0023 Tokyo, Shinjuku, Nishishinjuku, 7 Chome−19−9, 15 西新宿ビル

 

Harajuko Gyoza-Ro

מזללת גיוזות אובר פופולארית באומטנסנדו (ליד סניף הסטארבקס האהוב עליי בעולם. אל תשפטו). הגעתי בשעה מתה יחסית ולכן לא חיכיתי בתור. המקום מציע מגוון מאכלים מצומצם יחסית – גיוזה מבושלת או מטוגנת. כמה סוגי סלטים ואורז עם ציר עוף. אני לקחתי גיוזה מבושלת ואחרי הפוסט של מאיה גם מנת מלפפונים ברוטב נרקוטי שהתבררו כדבר הטעים ביותר בארוחה. לגיוזות חיכיתי 20 דקות בערך מה שהיה טיפה הזוי וקצת מעצבן, אבל האוכל זול יחסית וטעים ולכן מומלץ לקפוץ אם אתם באיזור.

Japan, 〒150-0001 Tokyo, Shibuya, Jingumae, 6−2−4

 

סושי ושאר יצורי הים

 Uogashi Nihonichi

רשת מסעדות סושי שיש לה כמה סניפים בטוקיו. לסניף הספציפי הזה הגעתי כשנפגשתי את יניב ומאז קראתי לה "הסושי שמול יוניקלו", ומה יכול להיות יותר מושלם מסושי טעים מאוד שנמצא ממש מול יוניקלו (ספינת האם שלי). הסניף הספציפי הזה הוא סניף של סושי שאוכלים בעמידה. אם מגיעים בשעות הצהריים ישנן כמה קומבינציות משתלמות מאוד ומשביעות עוד יותר. אם מגיעים בשעות הערב פשוט בוחרים מה לאכול לפי מה שמוצג בויטרינה. תמיד הגעתי כשהמקום לא היה עמוס ותמיד נתקלתי ביחס לבבי ומתעניין. חלק מהשפים דוברים אנגלית בסיסית וישמחו מאוד לנסות ולהסביר לכם מה לאכול. בביקור האחרון שלי אכלתי (מלבד קומבינציית הצהריים) גם ניגירי עם בשר סוס נא שהיה אחד הדברים הטעימים שאכלתי. אמנם לא אכלתי מעולם סושי יקר מאוד במקומות נחשבים, אבל זה היה הסושי שהכי נהניתי לאכול בכל הביקורים שלי בטוקיו. הוא לא מפונפן ולא מתיימר, אבל הוא טעים מאוד ומספק תמורה מצוינת ממש לכסף.

2-9-1 Dogenzaka, Shibuya-ku
Tokyo

Ouriki Kaisen Sushi

במהלך הנבירות שלי בחיפוש אחר צ'יראשי דון נתקלתי בכמה המלצות על המקום הזה, אשר נמצא בקומת האוכל של הכולבו Tokyu, ממש צמוד לתחנת שיבויה. באחד מהימים שבהם הייתי עצלנית ולא היה לי באמת כוח לעשות צעידות ארוכות בעקבות מקור מזון או לחכות בתור למזון החלטתי לנסות את המקום. בשעות הצהריים ניתן לקבל במחיר משתלם יחסית (1390 יין לקערה קטנה) צ'יראשי דון – קערת שבתחתיתה אורז ומעליה מונחים נתחים שמנמנים וטריים של דגים נאים, תערובת של טונה קצוצה, שרימפ נא עצום, איקורה, ווסאבי ועלה שיסו. במנה הגדולה יותר מקבלים גם כמות נאה של אוני. כל מה שמוגש טרי בצורה יוצאת דופן, טעים ונדיב. הייתי במקום פעמיים והתמורה למחיר הייתה יוצאת דופן.

2 Chome-24-1 Shibuya, Tokyo 150-0002, Japan

טונקצו, טוריקצו, גיוקצו (או: בשרים טעימים מאוד בטיגון עמוק)

Tonkatsu yamabe

עוד פנינה שהכרתי בזכות המלצה של גל. מסעדה שמתמחה בטונקצו עסיסי, גס יחסית וטעים בצורה יוצאת דופן. התור יכול להיות ארוך (אני חיכיתי שעה יחד עם עוד יפנים שלא בדיוק הבינו מה אני עושה שם). לפני שתיכנסו יבקשו מכם לבחור את סוג הארוחה שתרצו. אני בחרתי את הטונקצו הגדול יחסית (950 יין) שמגיע יחד עם  כרוב פרוס דק דק, אורז, מיסו עם צדפות קטנות וצלחת קטנה של ירקות מוחמצים. המקום מתנהל בסדר מופתי ורמת נקיון מפתיעה למקום שמתמחה בטיגון בשר. הצוות נחמד מאוד, ואם תבקשו יפה לצלם יתנו לכם בשמחה. המנה עצמה משביעה מאוד וטעימה מאוד. שונה מאוד מכל טונקצו אחר שאכלתי. אני ממליצה להגיע לפה אפילו במיוחד – מדובר בחוויה ייחודית, טעימה ומשתלמת.

4-5-1 Ueno Taito Tokyo
東京都 台東区 上野 4-5-1

Torikatsu Chicken

ביום האחרון שלי בטוקיו ניסיתי, כרגיל, לדחוף כמה שיותר אוכל (תסמונת היום האחרון, מכירים?) ולכן הגעתי אל המקום הזה עשרים דקות בערך לפני שיצאו להפסקת הערב שלהם. מדובר במסעדה שממוקמת במרתף שממוקם בסמטה פיצפונת באחת העליות אל הלאב הוטל היל בשיבויה. שום דבר במסדרון האפלולי לא יכול להכין למזללת העוף המטוגן שנמצאת מעבר לדלת, בה שלוש דודות חייכניות וחביבות במיוחד יכינו לכם מנה של עוף מטוגן לשלמות במחיר די מגוחך (650 יין לארוחה הכוללת שתי חתיכות של עוף מטוגן, מרק מיסו ואורז). לא מדובר פה על מנה עדינה אלא עוף סופר עסיסי במעטפת גסה ופריכה במיוחד. במקום מציעים עוד מנות מטוגנות נוספות (דגים וירקות), אך מכיוון שכל התפריט ביפנית החלטתי ללכת על בטוח. אם אתם נמצאים באיזור שיבויה זה מקום נהדר וזול לאכול בו.

Japan, 〒150-0043 Tokyo, Shibuya, Dogenzaka, 2 Chome−16−19

 

Gyukatsu Motomura

שום דבר בעולם לא הכין אותי למה שהייתה אחת הארוחות הטובות שאכלתי בכל הטיול, אם לא בכל חיי (ואני לא מגזימה, מבטיחה). הגעתי לכאן על פי המלצה של אורן והילה (תודה!). במרחק כמה דקות הליכה מתחנת שיבויה, במרתף שאפשר לזהות לפי התור התמידי שמשתרך אליו נמצאת מסעדה אשר מגישה מנה אחת בלבד – נתח בשר משובח במיוחד במרקם חמאתי בטיגון עמוק אשר משאיר אותו כמעט נא לחלוטין במרכזו. כל מנת בשר שכזו מגיעה עם סט הכולל אורז, כרוב פרוס דק, סלט תפוחי אדמה, ירקות מוחמצים, מרק מיסו ויאם מגורר (בתוספת תשלום. אני ויתרתי כי מלבד במיה יש לי בעיה עם מאכלים במרקם דמוי נזלת). אל תחזרו על הטעות שלי – מנת הבשר מגיעה בשני גדלים. גם אם אתם לא רעבים קחו את המנה הגדולה מבין השניים. הבשר כל כך טעים שאני מבטיחה לכם שתרצו עוד. לפני שמגישים את המנה מכינים מולכם מתקן קטן בו תוכלו לצלות את הבשר. אני מצאתי שהוא מושלם כמו שהוא ואין טעם לגעת בו, אבל כל אחד וטעמו. שימו לב – תמיד (תמיד) יש תור. ארוך. לא בא לכם לעמוד בין שעה לשעה וחצי בתור תגיעו לפחות חצי שעה לפני פתיחת המסעדה. הטריק של שעות מתות  (15:00-17:00) לא תופס פה. מכיוון שבסניף בו אכלתי בשיבויה יש מעט מאוד מקומות התור מתקדם לאט מאוד. יש סניף נוסף בשינג'וקו בו יש יותר מקומות אך גם בו יש תור תמידי.

Japan, 〒150-0002 Tokyo, Shibuya, 3丁目18−10 大野ビル2号館

קינוחים, מאפים ופחמימות

Sadharu Aoki

אני רוצה להתחיל דווקא בקונדיטור שאני הכי מתחברת לסגנון שלו (מאצ'ה! המון מאצ'ה!) אבל ששני ביקורים בסניף הדגל שלו בטוקיו הניבו הצלחה מסחררת וכישלון חרוץ. מהנסיון הקודם שלי עם המוצרים של אאוקי (בכמה סניפים שלו ביפן כמו גם בסניפים שלו בפריז) אני יכולה להגיד שבאופן כללי, לדעתי, המאפים (קרואסונים, אקליירים וכו'), השוקולדים והמקרונים שלו מצוינים אבל דווקא במחלקת העוגות המורכבות לא טעמתי אף פעם משהו שאהבתי – המרקמים לא תמיד עובדים והטעמים לא תמיד ברורים. בביקור הנוכחי ביקרתי בסניף הדגל שלו בגינזה אחרי שגיליתי שבדוכן באיסטן שבשינג'וקו לא מוכרים יותר מאפים ועוגות, אלא רק שוקולדים, מארזים מוכנים ומקרונים. גם בסניף בשיבויה המצב לא היה מזהיר והמבחר לאורך כמה ביקורים לא היה גדול. בסניף בגינזה תוכלו למצוא את כל המבחר – בכמויות גדולות. בביקור הראשון טעמתי אקלר מאצ'ה מושלם ובביקור השני התפתיתי לקנות את עוגת הבמבו שמצטלמת כמו מיליון דולר אבל הייתה הקינוח המאכזב ביותר שטעמתי ביפן – יבשה, ובעיקר בעלת טעם חזק מאוד של אלכוהול, מה שגרם לתחושת אכילה של עוגה ישנה במיוחד. סליחה סדהרו, ניסיתי.

אם אתם מבקרים בטוקיו אני ממליצה לכם לבקר בסניף הספציפי הזה בגינזה ולנסות לטעום דווקא את האקליירים, המקרונים ואם באתם מוקדם מספיק – את קרואסון המאצ'ה המצוין שלו.

Japan, 〒100-0005 Tōkyō-to, Chiyoda-ku, Marunouchi, 3 Chome−4−1 新国際ビル 1F

 pierre herme

לפייר הרמה יש מספר סניפים לא מבוטל בטוקיו. בחלקם יש רק שוקולדים ומקרונים ובחלקם ישנם גם קינוחים. את הסניף הספציפי הזה גיליתי במהלך שיטוט רנדומלי והוא ללא ספק הסניף המרשים ביותר שנתקלתי בו בטוקיו. בסניף יש מבחר עצום מכל המוצרים – גלידות, שוקולדים, מקרונים, קינוחים, מאפי שמרים, מאפים, משקאות, ואף מציעים שם קינוחים מצולחתים אשר ניתן לאכול במקום. כשהגעתי לסניף, בשעה די מאוחרת, גיליתי שנשאר קרואסון איספהן אחרון, ועל אף מחירו הגבוה הייתי חייבת לקנות אותו. הקרואסון ממולא במרציפן בטעם ורדים, ליפתן פטל וליצ'י בזיגוג מי ורדים ופיסות קטנות של פטל מיובש בהקפאה והוא ללא ספק אחד המאפים הטעימים ביותר שטעמתי.

5 Chome-51-8 Jingumae, Shibuya, Tokyo 150-0001, Japan

Oiwake Dango Honpo

חנות ותיקה המתמחה בדנגו שממוקמת, באופן נוח למדי, בלב שינג'וקו, אליה הגעתי שוב בהמלצתו של גל. דנגו הן כופתאות כופתאות קמח אורז המגיעות כאן עם רטבים מתקתקים ותוספות שונות – מאצ'ה, סאקורה, אצות, תותים ועוד. הפעם טעמתי את המיטארשי דנגו – כופתאות דנגו מבושלות וצלויות מצופות ברוטב מתקתק העשוי מסויה וסוכר שהיה באופן בלתי צפוי אחד הקינוחים הטעימים והמעניינים שטעמתי, גם בשל הסמיכות המושלמת של הרוטב (קורנפלור? קמח טפיוקה?) וגם בשל המרקם המושלם של הדנגו. טעמתי גם את הדאנגו סאקורה, שהיה לא מאוד מוצלח לטעמי. שווה להגיע לחנות הזו בכדי לטעום קינוחים יפניים ברמה גבוהה במיוחד ומומלץ לנסות ולטעום כמה סוגים שונים של דנגו (המחירים לא גבוהים במיוחד – בין 150-350 יין לקינוח דנגו אחד)

3-1-22 Shinjuku, Shinjuku-ku, Tokyo
Tokyo

Asakusa Kagetudo

דוכן סופר פופולארי ממש סמוך למקדש סנסוג'י המתמחה במלון פאן – לחמנייה יפנית מתוקה המצופה בשכבת בצק פריכה. כאן המלון פאן אמנם יקר יותר ממקומות אחרים, אך הוא גדול יותר ומשמעותית טעים יותר. ניתן לקנות את רק מלון פאן או לבחור מלון פאן במילוי גלידה בטעמים שונים. אני לקחתי גלידת מאצ'ה (אתם מופתעים?) ונהניתי נורא. כאשר אתם עומדים בתור שימו לב למספר האנשים המצטלמים עם דגמי המלון פאן מפלסטיק – זה משעשע ודרך מצוינת להעביר את הזמן בתור.

2 Chome-7-13 Asakusa, Taitō, Tokyo 111-0032, Japan

daipachika

קומת המרתף בבתי הכולבו היפניים היא בדרך כלל גן עדן למזון – חנויות שונות המוכרות מזון מוכן מכל המינים, דוכנים למכירת ממתקים יפניים מסורתיים עטופים בקפידה, קונדיטוריות, מאפיות, סופרמרקטים המציעים פירות יפיפיים ויקרים להחריד ועוד. ברוב בתי הכולבו היוקרתיים יותר תוכלו למצוא דוכנים של קונדיטורים מפורסמים – פייר הרמה, סדרהו אאוקי, דומיניק אנסל ושלל חברים. בהקשר הזה אני מחבבת מאוד את Isetan (ואגב, אם עולים לקומה האחרונה ומחפשים גרם מדרגות ניתן להגיע אל הגג שלהם, שם ניתן לשבת בנוחות על ספסלים ולזלול את השלל שקניתם), Ginza six, ShinQs, וTakashimaya בגינזה ובשינג'וקו.

אם משוטטים קצת בין בתי הכולבו השונים ניתן למצוא דברים מעניינים (מה גם שהמבחר משתנה בין סניף לסניף). הפעם הצלחתי למצוא באקראי קרואסון יוצא דופן באיכותו בסניף של Jean Francois  בGinza Six

בדוכן של פושון בTakashimaya מצאתי בריוש מדופף בממרח מאצ'ה עם שעועית אזוקי שהיה גם לא יקר וגם חביב בטעמו –

ועוד כמה דברים

Kappabashi – אם אתם אוהבים לאפות או לבשל פנו לעצמכם חצי יום לפחות וסורו לרחוב המופלא הזה שנמצא באסאקוסה. מדובר כאן בעצם על רחוב אחד, ארוך במיוחד, שמורכב כולו מחנויות המתמחות בציוד לבישול ולאפייה. יש כאן חנויות המתמחות בסכינים, כאלה שמוכרות חומרי גלם ואריזות, חנויות אשר מוכרות ציוד אפייה בלבד וכאלה המתמחות באוכל מפלסטיק (זה מרתק ומאוד מאוד יקר). אני אוהבת לקנות כאן תבניות לאפייה (חפשו את אלה שמיוצרות ביפן) ושאר ציוד רנדומלי. אני יכולה להמליץ על חנות בשם Arai Shouten  שמנוהלת על ידי זוג חביב ומציעה מבחר מצוין במחירים משתלמים. שימו לב שאם תקנו בסכום שגבוה מ-5000 יין (בקניה אחת בחנות אחת) תוכלו לקבל הנחה ממס בהצגת דרכון.

צילומים – אם אתם לוקחים אתכם מצלמה גדולה ורוצים לצלם במסעדות אני ממליצה לכם (למען הסדר הטוב והנימוס) לשאול לפני שאתם מצלמים. אני הצבעתי בדרך כלל על המצלמה וביקשתי בפנטומימה (כי לא הצלחתי לזכור איך מבקשים ביפנית) וברוב המוחלט של הפעמים נתנו לי לצלם בשמחה. שמתי לב שפעם היחידה שלא ביקשתי הסתכלו עליי במבט עקום (בצדק) ולכן כדאי פשוט לשאול.

לינה –  בדרך כלל כשאני מטיילת לבד אני אוהבת (מטעמי תקציב וחברה) לישון בהוסטלים. בביקור הקודם שלי לנתי בהוסטל Khaosan Origami שעליו אני ממליצה מאוד, אך הפעם, משיקולי גיל ותקציב בחרתי ללון בדירת Airbnb בנקנו שמתאימה לנשים המטיילות לבד. מדובר על מארחת המציעה ארבעה חדרים פרטיים בביתה, אשר נמצא בשכונה סופר שקטה וקרובה מאוד לשינג'וקו (תדמיינו את הגבעתיים של טוקיו, נניח). אם אתן מטיילות לבד ומחפשות חדר פרטי במחיר צנוע, אני ממליצה בחום רב.

המלצות – אני נעזרתי בבלוגים ובאתרים הבאים על מנת למצוא מקומות ומאכלים שווים:

מתי לבקר? – ביקרתי בטוקיו במרץ (סאקורה), מאי (חמים ונעים), ספטמבר (כמעט טבעתי בטייפון, ברצינות) והפעם בפברואר. אם יש לכם מזל ולא הגעתם בעיצומה של סופת שלג מדובר על העונה המושלמת למטייל החסכן – כרטיסי הטיסה זולים יותר (כרטיס הטיסה שלי עלה 700$ וניתן למצוא גם בפחות), אין כמעט תיירים ולא צפוף בכל מקום, ובעיקר, אם אתם סובלים מחום כמוני, מדובר על חודש בעל מזג אוויר מושלם. בשבועיים שבהם שהיתי בטוקיו הטמפרטורה הממוצעת ביום עמדה על 9-12 מעלות, היה חצי יום גשום והימים היו שמשיים מאוד ובהירים מאוד. אם אתם סובלים מקור עדיף שתבקרו בחודש אחר, אבל אני חייבת לומר שבניגוד לכל הציפיות שלי (ולכל אלה שדאגו שאקפא שם) זה היה עיתוי מוצלח במיוחד.

15 מחשבות על “מה אוכלים בטוקיו

  1. תודה על השיתוף , הטיפים ובעיקר הצילומים המפתים , מכין את הביקור למאי הקרוב שיהיה למשך 5 שבועות וכבר לא יכול לחכות …

  2. וואו נעמה! היינו בספטמבר אבל עכשיו העלית את כל הזכרונות בחיות רבה וממש מוכרחה לנסוע שוב כמה שיותר מהר. תודה על כתיבה נפלאה ומעלה ריר!

  3. תודה על השיתוף! חלק מהמסעדות שציינת נראות יותר למקומיים ולא לתיירים- האם יש צורך לדעת יפנית בשביל לאכול בהן? או שקצת פנטומימה ותמונות יעבדו? 🙂

    • היי נאווה! בשמחה 🙂 אין צורך לדעת יפנית (אני בעצמי לא דוברת יפנית). ברוב המקומות יש תפריט מצומצם באנגלית או תפריט עם תמונות כך שלא אמורה להיות שום בעיה

  4. זה כאילו לעבור שוב על כל הטיול שלך מהאינסטגרם בפוסט אחד :). נפלא ומעורר קנאה. מסכים לגמרי, טוקיו נכנסת ללב, היא תמיד תהיה גם הבחירה שלי.
    ואני רושם לעצמי כמה נקודות לטיול הבא!

  5. סוף סוף משהו חדש (: ונהדר (: ומעורר געגועים למקום שבו לא הייתי מעולם.
    אם היית יכולה להמשיך ככה, פשוט ככה, לטייל, לאכול, לכתוב, לצלם, ולעשות את כל זה באהבה ובמסירות מדבקת. גם אם זה קורה פעם בשנה, זה נס קטן כל פעם שזה קורה. בקיצור, תודה.

כתוב/כתבי תגובה